אנחנו מוצאים את עצמנו נשאבים לגלילה אינסופית ומיד מתחרטים עליה. כשהילדים שלנו מתחילים לחקות אותנו - אנחנו מבינים את הבעיה:
דור שלם שגדל לתוך מציאות חדשה - ככל שעובר הזמן, ילדים מתמכרים יותר ויותר למסך.
איזה מין ילד אנחנו רוצים בעידן ה-AI?

כדי להבין את גודל האבסורד - בין הגילאים 8 ל-12 הילד שלנו, לוחץ על כפתור "אישור" תמים, אותו כפתור שייך לאחת מענקיות הטכנולוגיה ומאחורי אותו כפתור מסתתר חוזה די פשוט:
אנחנו ניתן לך ריגוש ללא תשלום - אתה תתן לנו בתמורה את הקשב שלך - חינם!

האינטראקציה בין אדם למסך האישי שלו היא המשפיעה הגדולה ביותר על הזהות והערכים של האדם הממוצע החל משנת 2004: יותר מההורים, יותר מהחברים, יותר מקבוצת השייכות. זו אינטראקציה סופר-מעניינת, תמיד מרגשת, שבסופה לעיתים קיימת תחושת ריקנות - שאותה אנחנו מחפשים למלא באפליקציה אחרת… אבל להבדיל מאינטראקציה רגילה, היחסים בין הילד למכשיר שלו גלויים רק לישות אחת - אלגוריתם.
בשנים האחרונות הוא הפך להיות חכם, מותאם ואפילו מדבר כמו בן אדם.

הוא מציג לנו תכנים, גורם לנו לקנות, מעצב לנו את הדעה הפוליטית ולאט לאט משפיע על הערכים ועל הזהות שלנו.
עצרו רגע לחשוב עד כמה אתם מחליטים? עד כמה אתם מבצעים פעולות שבאמת רציתם?
האם יתכן שהרבה מן מהפעולות הן רצון של אלגוריתם חכם? עד כמה אנחנו כהורים מצליחים לשמור על מרחב ההשפעה שלנו?

פרופ' ג'ונתן היידט טוען שהדורות האחרונים חווים חיווט מחדש של המוח. כשאנחנו מדברים על מוח של אדם בגילאים 6-25, נכנס גם האפקט של ההתפתחות המוחית שנפגעת.

אנחנו רוצים לגדל ילדים ואנשים שגרעין הזהות שלהם איתן - זו הסיבה שהחלטנו לייסד את Joystie